הגישה הסומטית מייצגת מסלול הוליסטי לבריאות, תוך שימת דגש על הקשר בין הנפש והגוף.
מה זה "סומטי"
ומהי הגישה הסומטית
מה זה "סומטי", ומהי הגישה הסומטית
מה זה "סומטי", ומהי הגישה הסומטית
מבוא
הגישה הסומטית מייצגת מסלול הוליסטי לבריאות, תוך שימת דגש על הקשר בין הנפש והגוף. 'סומטי' נגזר מהמילה היוונית "Soma", ופירושה "הגוף החי בשלמותו, כפי שנחווה מבפנים". דר' תומס האנה, אבי החינוך לתנועה סומטית היה הראשון שהשתמש בביטוי זה על מנת להאיר את האפשרות להתמקד בגוף כמדיום העיקרי שדרכו אנו חווים, מתקשרים ומנווטים את דרכנו בעולם. הגישה הסומטית מבוססת על ההבנה שבריאות נפשית, רגשית ופיזית קשורות אלו באלו באופן מובנה ועמוק ושהתייחסות להיבט אחד יכולה להוביל לשיפורים באחרים.
בשונה מטיפולים מסורתיים הנעזרים במהלך הטיפול בכלים של שיחה וניתוח קוגניטיבי, בניסיון לתקן עיוותים בגוף או בתנועה, הגישה הסומטית משלבת תנועה גופנית, קשב ומודעות לגוף כמרכיבים מרכזיים בתהליך של כל ריפוי. גישה זו מבוססת על הנחת היסוד שהגוף מחזיק במתח, טראומה וחוויות רגשיות, המתבטאות תמיד כסימפטומים גופניים או דפוסים של מתח או כאב, ועלולים להוביל לחוסר תפקוד. על ידי התכווננות לאותות הגוף ולימוד שמאפשר לפרש את שפתו, אנחנו יכולים לפתוח לעצמנו תובנות עמוקות לגבי המצבים הפסיכולוגיים שלנו, לחשוף רגשות מודחקים וליזום טרנספורמציה עמוקה – כל זה דרך תנועה סומטית.
בבסיסה, הגישה הסומטית כוללת מגוון טכניקות ותרגולים שמטרתם להגביר את המודעות הגופנית, להקל על שחרור מתח פיזי ורגשי, לשפר את יעילות התנועה ולקדם רווחה רגשית ומנטלית. פרקטיקות אלו מגוונות וכוללות שיטות טיפוליות, חינוך לתנועה ותרגילים המעודדים תשומת לב, חקר עצמי ואינטראקציה מודעת עם הסביבה של האדם.
תרגולים סומטיים מקיפים קשת רחבה של טכניקות ודיסציפלינות, כולל, אך לא רק:
יוגה, טאי צ'י / צ'י קונג, טכניקת אלכסנדר, Rolfing (Structural Integration), שיטת פלדנקרייז, Hanna Somatics. בעוד ישנן מתודות סומטית רבות נוספות המערבות ריקוד, מניתי כאן את אלה המציעות תרגול שניתן להשתמש בו ככלי לריפוי באופן עצמאי.
כל אחד מהתרגולים הללו מציע מסלולים ייחודיים לשיפור המודעות הגופנית, שיפור התנועה והיציבה, שחרור מתחים מאוחסנים ומטפח קשר עמוק יותר עם עצמי ויכולת שינוי מבפנים.
ההיסטוריה של הגישה הסומטית
הגישה הסומטית כוללת מגוון של טיפולים ופרקטיקות הוליסטיות המדגישות את הקשר בין הנפש והגוף, במטרה לשפר את הרווחה הפיזית, להפחית את הלחץ ולהגביר את המודעות העצמית באמצעות טכניקות תנועה, מגע ומיינדפולנס.
לגישה זו היסטוריה עשירה, עם שורשים בפרקטיקות עתיקות והתפתחות משמעותית לאורך המאה ה-20.
כאן, נסקור בקצרה את ההיסטוריה של הגישה הסומטית על ידי הצבת כמה מהשיטות עליהן היא מבוססת, על פי סדר ההתפתחות ההיסטורי שלהן:
יוגה:
עם מקורות של למעלה מ-5,000 שנים בהודו העתיקה, יוגה היא אחת הצורות המוקדמות ביותר של תרגול בגישה סומטית. היא מקיפה מגוון רחב של תנוחות גופניות, טכניקות נשימה ותרגולי מדיטציה שנועדו לאחד את הגוף, הנפש והרוח, לקדם בריאות כללית וצמיחה רוחנית.
טאי צ’י / צ’י קונג:
תרגול זה שמקורו בסין העתיקה, משלב תנועות איטיות ומכוונות, מדיטציה ותרגילי נשימה כדי לשפר את זרימת הצ’י (אנרגיה חיונית) בגוף, לשפר את זרימת הדם ולהגביר את האיזון הנפשי והפיזי. טאי צ’י היא אומנות לחימה שראשיתה במאה ה-16, בעוד ששורשיו של צ’י קונג עתיקים עוד יותר, עם צורות מסוימות ראשונות לפני למעלה מ-4,000 שנה.
טכניקת אלכסנדר:
שיטה זו פותחה על ידי פרדריק מתיאס אלכסנדר (1869-1955), שיטה זו מתמקדת בשיפור התנועה והיציבה כדי להפחית את המתח הפיזי ולשפר את הקלות והיעילות של התנועה. מלמד יכולת להסיר דפוסים מזיקים של תנועה וקואורדינציה כדי לתמוך באינטגרציה תפקודית טובה יותר.
רולפינג (Structural Integration):
נוסד על ידי אידה רולף (1896-1979), רולפינג מתמקד במניפולציה של רקמת החיבור של הגוף כדי ליישר מחדש ולאזן את מבנה הגוף. רולף האמינה שכוח המשיכה והשלמות המבנית של הגוף קשורים קשר הדוק לבריאות ולרווחה.
שיטת פלדנקרייז:
פותחה על ידי משה פלדנקרייז (1984-1904), גישה זו משתמשת בתנועה עדינה ובתשומת לב ממוקדת לשיפור דפוסי התנועה ולשיפור התפקוד הגופני והנפשי. הוא מדגיש למידה של תנועה ביעילות ובקלות על ידי חקר דפוסי פעולה חדשים בתוך הגוף.
Trager Approach:
שיטה זו פותחה על ידי מילטון טרייגר (1908-1997), משתמשת בתנועות עדינות וקצביות כדי להקל על הרפיה עמוקה, קלות תנועה ושחרור של דפוסים פיזיים ונפשיים מזיקים. שיטה זו מלמדת את הגוף להגיב בגמישות ובספונטניות רבה יותר.
Hanna Somatics:
פותחה על ידי תומס האנה (1928-1990), שיטה זו משלבת חינוך תנועתי ומודעות כדי להקל על כאב כרוני ולשפר את הניידות הגופנית. היא מבוססת על עיקרון החינוך הסומטי, שבו ההתמקדות היא בתפיסה וחוויה גופנית פנימית דרך תנועה אקטיבית של פנדיקולציות-עצמיות, היוצרות קשר מחודש של המוח לשליטה על שרירים מכווצים בגוף ומתן הוראת שחרור מיידי.
Body-Mind Centering®:
נוסדה על ידי בוני ביינברידג’ כהן בשנות ה-70, גישה חדשנית זו לתנועה סומטית חוקרת את הקשר בין מערכות גופניות לביטוי אישי. הוא משתמש בתנועה, מגע, קול ותשומת לב כדי לטפח מודעות ושילוב של הגוף-נפש.
החוויה הסומטית – Somatic Experiencing:
פותחה על ידי פיטר א. לוין בסוף המאה ה-20, גישה טיפולית זו מתייחסת להשפעות של טראומה ומתח כרוני על הגוף. הוא מתמקד בחוויות החושיות של הגוף כשער לשחרור ופתרון טראומה.
דפוסי – אסטון Aston Patterning:
נוצרה על ידי ג’ודית אסטון בשנות ה-70, שיטה זו משלבת חינוך תנועה, עבודת גוף וארגונומיה כדי לשפר את יישור היציבה, קלות התנועה והרווחה הכללית. הוא מתמקד בזיהוי ושינוי הרגלים לא יעילים של תנועה ומתח.
וכמובן יש עוד שיטות רבות שלא נכללו בסקירה ממצה זו.
כל אחת מהשיטות הסומטיות הללו מציעה פרספקטיבה ייחודית על הקשר נפש-גוף, תוך שימת דגש על החשיבות של מודעות ותנועה גופנית לבריאות פסיכולוגית ופיזית.
יחד, הן תורמות למרקם העשיר של הגישה הסומטית, ומספקות כלים מגוונים לריפוי, חקירה עצמית ורווחה הוליסטית.
עקרונות הגישה הסומטית
שילוב גוף-נפש
הגישה הסומטית מכירה בגוף ובנפש כמערכת אחת מאוחדת, שבה שינויים במצב הפיזי יכולים להשפיע על רווחה נפשית ורגשית ולהיפך.
מודעות
הגישה הסומטית מתמקדת בטיפוח מודעות עמוקה יותר לתחושות גופניות, תנודות ומצבים רגשיים, ומאפשרת מערכת יחסים הרמונית יותר בין גוף לנפש.
וויסות עצמי וריפוי
הגישה הסומטית מעצימה את היכולת לייצר וויסות וריפוי עצמיים, תוך שימת דגש על האינטליגנציה וההסתגלות המולדת של הגוף.
תנועה ויציבה
הגישה הסומטית משתמשת בתנועה וביציבה ככלים לזיהוי ושחרור דפוסי מתח והגבלה, במטרה להקנות יעילות ואיזון רבים יותר בתנועה.
הִתְגַּלְּמוּת – Embodiment
הגישה הסומטית מעודדת נוכחות מלאה ומעורבות בקיום הפיזי, משפרת את תחושת הבסיס היציב ומרכז העוצמה האישי.
יישומים של הגישה הסומטית
לגישה הסומטית ישנם יישומים נרחבים, החל ממסגרות טיפוליות להתפתחות אישית ושיפור ביצועים. היא מנוצלת ב:
טיפול וייעוץ
טיפול בטראומה, מתח ובעיות רגשיות על ידי סיוע לאנשים להתחבר מחדש לגופם ולעבד חוויות באמצעות תחושות גופניות.
שיקום גופני
סיוע בהחלמה מפציעות, שיפור דפוסי תנועה, הפחתת כאב ושיפור התפקוד הגופני.
הפחתת מתחים והרפיה
למידת טכניקות המאפשרות ניהול מתח וחרדה באופן יותר מבוקר, קידום הרפיה ותחושת רווחה.
אומנויות ביצוע ואתלטיקה
שכלול מיומנויות מוטוריות, שיפור ביצועים והפחתת הסיכון לפציעה על ידי טיפוח מודעות גופנית ויעילות תנועתית גבוהה יותר.
הייחודיות של החינוך לתנועה סומטית
תרומתו של ד"ר תומס האנה לתחום הסומטי היא עמוקה וחדשנית. מעבר להיותו החלוץ שהחדיר את המושג 'סומטי' לשפה על מנת לתאר גוף כפי שנחווה ממקור אישי וראשון (בשונה מגוף כפי שנראה ממבט חיצוני – גוף שלישי) שיטה זו נבדלת בגישתה לטיפול בכאב כרוני, שיפור התנועה והגברת המודעות הגופנית.
עבודתו של האנה מבוססת על התפיסה שהרבה מאי-נוחות ומגבלות פיזיות הן תוצאה של דפוסים מורגלים של מתח שרירים שהוא כינה "שִׁכְחָה חוּשִׁית-מוטורית" (SMA).
Sensory-Motor Amnesia שִׁכְחָה חוּשִׁית-מוטורית היא מצב של הסתגלות של מערכת העצבים לדפוסים מסוימים של תנועה ויציבה שהופכים להרגל לא מודע, מה שמוביל לניתוק בין נוירונים תחושתיים ומוטוריים. כלומר לירידה ביכולת לחוש ולשלוט בשרירים ובתנועות באופן מודע.
זו הסיבה המרכזית לרוב המצבים של נוקשות שרירית, כאבים והפחתת ניידות.
זהו מצב שבו אדם שכח כיצד לשלוט בקבוצות שרירים מסוימות עקב שימוש חוזר, מתח מתמשך, טראומה או פציעה.
החינוך הסומטי של האנה נועד ללמד מחדש את מערכת העצבים לאפשר שחרור של התכווצויות שרירים כרוניות וליצור מחדש שליטה שרירית מרצון.
היבט מרכזי שמייחד את האנה הוא הדגש שלו על החוויה הפנימית של התנועה והשימוש בפרופריוספציה בגוף ראשון, שהיא תחושת המיקום של הגוף במרחב ומידת המאמץ המופעל בתנועה.
באמצעות תנועות עדינות ומודעות הנקראות 'פנדיקולציות', אנשים לומדים לזהות ולשחרר מתח שרירי מוחזק מיותר.
פנדיקולציה כרוכה בכיווץ קבוצת שרירים מכוונת ורצונית, שחרור איטי ומבוקר, מלווה במתן אפשרות להרפיה מוחלטת, ובכך ללמד את המוח להחזיר את השליטה והמודעות לקבוצת השרירים הספציפית הזו.
תהליך זה מנוגד למתיחות או צורות פסיביות של הרפיה, שכן הוא מפעיל את המוח באופן רצוני בתהליך של שחרור שרירי ושליטה מחדש.
השיטה של האנה ייחודית גם בגישתה המקפת לגוף כמערכת מקושרת.
במקום להתמקד בחלקים או תסמינים מבודדים, אנו מתייחסים לגוף כמכלול, מתוך הכרה בכך שקבוצות שרירים פועלות בדפוסים מתואמים וכי מתח כרוני באזור אחד יכול להשפיע על תפקוד הגוף כולו.
פרספקטיבה הוליסטית זו מבטיחה ששיפורים בתחום אחד יכולים להוביל ליתרונות נרחבים, כולל ניידות משופרת, שחרור מכאב כרוני, 'אתחול מחדש' שמוביל תחושת רווחה וביטחון חדש בגוף ובתנועה במרחב.
יתרה מזאת, החינוך לתנועה סומטית מעצים אנשים לקחת חלק פעיל בריפוי ובשמירה על הבריאות שלהם.
על ידי לימוד כיצד לזהות ולשנות את דפוסים סומטיים ורפלקסים אוטומטיים שהפכו להרגל (לרפלקס מותנה), החינוך לתנועה סומטית מטפח עצמאות ומספק כלים לטיפול עצמי שניתן להשתמש בהם לאורך כל החיים ובכל מקום.
היבט חינוכי זה מדגיש את הנחת היסוד שהגוף והנפש מסוגלים ללמוד ולהשתנות בכל גיל, בהינתן ההדרכה והמודעות והתרגול הנכונים.
סיכום
החינוך לתנועה סומטית וגישתו של תומס האנה בולטת בגישתה החדשנית לחינוך-סומטי מחדש, כשהדגש הוא על השתתפות פעילה והסתכלות ההוליסטית על הגוף תוך הקניית היכולת לבצע פנדיקולציות ייעודיות באופן עצמאי ללא תלות במטפל.
על ידי טיפול בגורמים השורשיים של מתח שרירים ומצבי מתח כרוניים באמצעות פנדיקולציה, החינוך לתנועה סומטית מציע נתיב רב עוצמה לשיקום האיזון הפיזי והנפשי, ושיפור איכות החיים הכללית, פיזית, מנטלית, רגשית והתנהגותית.
