אנחנו מתנהלים עם הגוף שלנו כאילו אנו יכולים לשמר אותו לנצח. חלקנו שומרים על כושר, חלקנו נותנים לזקנה לזחול עלינו בקצב שלה. כאשר השרירים כואבים והמפרקים נוקשים, אנחנו אומרים, 'ככה זה בגיל שלי'. אנו מנסים להתמודד עם זה בדרכים שונות – מתיחות, מדיטציה, ריטריטים, חופשות או תזונה טובה יותר. אבל הכאבים נשארים, והמפרקים שלנו נוקשים ואנחנו הולכים עם זה לישון וקמים עם זה בבוקר.
הכאבים בגוף והיציבה שלנו מזכירים לנו ששום דבר לא נשאר סטטי. או שאנחנו משתפרים, או שאנחנו מתפרקים. אנחנו לא חיים בפורמלין, אך מעדיפים להתעלם מכך.
מערכת העצבים תמיד תרצה מתוך רפלקס הישרדותי להגן על עצמה. אך האם אנחנו מרגישים טוב יותר עם הנטייה הזאת? האם אנחנו מרגישים טוב כשאנחנו יודעים שאנחנו מתוחים ומכווצים ועושים כל מאמץ למתוח ולחזק, רק כדי לקום בבוקר שוב עם גב תפוס, או אם ברך כואבת, או עם הקרנה לרגל, או עם כתף קפואה?
אנחנו אף פעם לא מקבלים את זה, ואף פעם לא נקבל את זה שיש לנו כאב, בין אם זה בגוף או בלב. וטוב שכך. הרגשה הלא נעימה היא הוכחה ותזכורת לכך שאנחנו לא במקום שהיינו רוצים להיות בו. ושאנחנו לא עושים משהו שביכולתנו לעשות למען עצמנו.
אנחנו יצורים שהכמיהה העמוקה ביותר שלהם היא לחיות בחופש. חופש הוא דבר דינמי – עליות וירידות, התחזקות ומנוחה, התמלאות והתרוקנות. חופש הוא הבלתי צפוי, ההפתעה, ההסתגלות מחדש.
יש לנו היכולת לבחור את דרך ההתייחסות שלנו לחיים, וזהו חופש אמיתי.
כשאנו מסתכלים החוצה על נסיבות החיים, אנו אומרים 'החופש ניטל ממני'. באותה המידה, אנו יכולים להיזכר שיש לנו שליטה מוחלטת על עצמנו. אך לשם כך עלינו להתעורר משטיפת מוח, לבחון מחדש פרדיגמות חברתיות, בריאותיות, ואמונות שווא. איננו מזהים שאנחנו חיים בתוך דפוסים, עד שאנחנו מתעוררים אליהם בתוך עצמנו. איננו מזהים שהתרגלנו לחיות בתוך צנצנת פורמלין אישית עד שאנחנו מעזים לעשות משהו שונה.
הדינמיות של החיים קוראת לנו להתעורר ליכולת שלנו לווסת ולשנות את מה שאנחנו רוצים לשנות – בתוך עצמנו. יש לנו היכולת לבחור, מפני שאנחנו לא חיים בפורמלין והכל זז מסביב.
הסיפור האישי שלי
אני חייתי סערות גדולות בחיי, ועבורי הרגע שבו הכרתי את התרגול הסומטי וחוויתי את השינוי שהוא חולל בי, היה הרגע שמצאתי את המענה שכל השנים חיפשתי. לפני כן אפילו לא ידעתי מה הייתה החוליה החסרה שהייתה נחוצה להחזיק אותי מעל פני המים, מעל פני שטיפת המוח. החוליה החסרה הזו איפשרה לי למצוא את היכולת להרגיש ולשנות את מה ששכחתי שאפשרי לי.
תרגול סומטי הוא לא רק השתחררות מכאב וממתחים שנלמדו על פני שנים. הוא חושף את הדפוסים האוטומטיים שמחזיקים אותנו קפואים כמו בצנצנת פורמלין.
החופש נמצא בתנועה מתמדת. הניסיון להחזיק בדפוסים סטטיים נידון לכישלון, וההשתחררות מהם היא התחלה של תנועה קדימה גם ברמה המנטלית והרגשית.
על פני השנים אני ממשיכה לגלות שתרגול סומטי עמוק הוא הדרך הפשוטה, הנעימה והמתגמלת ביותר להתחיל את התנועה לקראת חופש אישי. הוא עוזר לנו להשתחרר מדפוסי הכאב ולהתחיל לנוע בקלות בתוך החיים.
חינוך לתנועה סומטית משנה אותנו מבפנים בכל רמה שאליה אנו שואפים.
הצטרפו למסע של חקר התנועה לקראת החופש שאנחנו כה כמהים אליו. אנחנו ממשיכים לגלות את יכולת שיפור איכות החיים שלנו, ומשחררים את האחיזות והדפוסים כדי למצוא חופש תנועתי, מנטלי, רגשי, ושחרור ממתח ומכאבים.