
התרגול הסומטי מבוסס על גישה שמתייחסת אל עצמנו כ”סומה” – מכלול תפקודי בהתהוות ולא רק מבנה פיזי.
המאפיינים המרכזיים בחינוך הסומטי
הבנה מעמיקה ומפורטת
הגדרת התרגול הסומטי
תרגול סומטי הוא גישה ייחודית וחדשנית לפיתוח יכולות תנועה ושליטה עצמית בגוף, אשר נובעת מהבנת הקשר בין המוח לגוף.
מדובר במערכת של תרגילים ותנועות שמטרתן לעזור לאדם להשיג שליטה מרבית על תנועותיו, לשחרר מתחים ולשפר את הבריאות הכללית.
התרגול הסומטי מבוסס על עבודתו של תומאס האנה (Thomas Hanna), אשר פיתח את המושג "שִׁכְּחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית" (Sensory Motor Amnesia).
שִׁכְּחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית היא מצב שבו המוח מאבד את היכולת לשלוט בשרירים מסוימים בשל מתח כרוני, פציעה או תנועה לא נכונה.
תרגול סומטי מכוון לשחזור הקשר בין המוח לשרירים, כך שהמוח יוכל לשחרר פקודות מדויקות ויעילות לשרירים, ובכך להחזיר את היכולת הטבעית לתנועה חופשית וללא כאבים.
בבסיס התרגול הסומטי נמצאת הפנדיקולציה (Pandiculation) – תהליך טבעי שבו המוח מורה לשרירים להתכווץ ולהשתחרר בצורה מבוקרת.
תהליך זה מאפשר למוח "לאפס" את התנועה ולחזור לשליטה מלאה על השרירים.
הפנדיקולציה שונה מהמתיחות הרגילות בכך שהיא אינה מכוונת להארכת השריר אלא לשיפור השליטה של המוח על השריר.
התרגול הסומטי שם דגש על שלוש רפלקסים אוטומטיים מרכזיים:
- רפלקס האור האדום (Red Light Reflex)
- רפלקס האור הירוק (Green Light Reflex)
- רפלקס הטראומה (Trauma Reflex)
רפלקסים אלו הם תגובות טבעיות של הגוף למצבים שונים כמו מתח, חרדה או טראומה.
בתרגול הסומטי, לומדים לזהות את הרפלקסים הללו ולשחרר אותם, ובכך משיגים שיפור משמעותי בבריאות הפיזית והנפשית.
התרגול הסומטי מבוסס על גישה שמתייחסת אל עצמנו כ"סומה" – מכלול תפקודי בהתהוות ולא רק מבנה פיזי.
התפיסה של הגוף כמבנה מכני היא אחת הסיבות לכך שכיום נוהגים להשתמש בתחליפים מפצים משוכללים כמו החלפת מפרק ירך או ברך כדי לפתור בעיות שבעצם מקורן תפקודי ולא מבני.
כלומר, בעיות תפקודיות הן מגוון של תופעות בעלות ביטוי פיזי ברור, אשר נובעות מהמערכת הסומטית שלנו ולא מהמפרקים או מהעצמות.
עקרון התנועה של החינוך לתנועה סומטית
חינוך לתנועה סומטית (Somatic Movement Education) הוא גישה הוליסטית ומעמיקה לפיתוח היכולות התנועתיות, השליטה העצמית והשיפור הכללי של הבריאות הפיזית והנפשית.
עקרון התנועה המרכזי של החינוך לתנועה סומטית מבוסס על ההבנה שהמוח והגוף פועלים כיחידה אחת, כאשר תנועות הגוף מושפעות ונשלטות על ידי תהליכים נוירולוגיים במוח.
הנחיית התרגילים הסומטיים מתבצעת על פי כללים מדויקים המעודדים חופש תנועה, אפשרויות רבות, חקירה וגילוי.
ההכרה היא מרכיב פעיל מרכזי בתרגול – מודעות, כוונה, חישה, סקרנות וחקירה חופשית הן חלק בלתי נפרד מהתהליך.
התמודדות עם הרגלים ותבניות תנועתיות
החיים המודרניים מביאים עימם לא מעט אתגרים גופניים ונפשיים.
ישיבה ממושכת מול מחשבים, לחצים יומיומיים, ופציעות חוזרות ונשנות, יוצרים הרגלים ותבניות תנועתיות שמגבילים אותנו ומובילים לכאבים ומתח מצטבר.
תרגול סומטי מציע גישה ייחודית להתמודדות עם הרגלים ותבניות אלו, תוך שיפור השליטה העצמית על התנועה ושחרור המתח המצטבר בגוף.
איננו יכולים להיפטר מידע קודם של תבניות תנועתיות והרגלים.
עם זאת, אנו יכולים ללמוד תבניות תנועתיות חדשות ולסגל הרגלים חדשים.
השינוי הזה מתרחש ברמה העמוקה של המערכת העצבית האישית של כל אחד מאיתנו.
אף אחד לא יכול "לתקן" אותנו מבחוץ.
כל שינוי משמעותי ובר-קיימא יכול להתקיים רק ברמת המערכת העצבית האישית של כל אחד.
המוח שלנו לא מתעסק בבריאות, אלא שואף אל מה שהוא התרגל לחוש כנורמלי עבורו.
לכן, לעתים חשוב להיעזר בפרספקטיבה ממקור שלישי כדי לעקוף את ההרגלים שלנו ולהציע אפשרויות נוספות.
שלושת הפרספקטיבות בתרגול הסומטי
תרגול סומטי הוא גישה הוליסטית ומעמיקה לשיפור התנועה, הבריאות הפיזית והנפשית, והשליטה העצמית על הגוף.
במסגרת תרגול זה, קיימות שלוש פרספקטיבות מרכזיות שמשמשות כהנחיה להבנת הגוף והתנועה:
פרספקטיבת הגוף הראשון, פרספקטיבת הגוף השני ופרספקטיבת הגוף השלישי.
כל אחת מהפרספקטיבות הללו מציעה זווית ראייה שונה ומעשירה את התרגול הסומטי.
פרספקטיבה ממקור ראשון
הגוף כפי שהוא נחווה מבפנים על ידי המתרגל עצמו.
זהו השלב שבו אנו לומדים להכיר ולהבין את התחושות והתנועות הפנימיות שלנו.
פרספקטיבה ממקור שני
היחסים ושיתוף הפעולה הנוצרים בין שני אנשים, כאשר כל אחד חווה את הגוף מפרספקטיבה אישית משלו.
כאן אנו לומדים מתוך האינטראקציה והשיקוף ההדדי.
פרספקטיבה ממקור שלישי
הגוף כפי שהוא נצפה מבחוץ על ידי אדם אחר.
פרספקטיבה זו מאפשרת לנו לראות את הגוף והתנועות שלנו באופן אובייקטיבי ולזהות דפוסים שלא היינו מודעים אליהם.
תרגול סומטי לשחרור מכאבים
התרגול הסומטי הוא גישה שמטרתה להשיב למוח את השליטה על השרירים, ובכך לשחרר מכאבים הנגרמים ממצבים של שִׁכְּחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית.
התרגול מבוסס על מודעות ותשומת לב פנימית, ומטרתו להחזיר את התחושה והתנועה הטבעית לגוף.
הנה כיצד התרגול הסומטי פועל לשחרור מכאבים:
העלאת המודעות התנועתית
התרגול מתחיל בהעלאת המודעות לתנועות הגוף ותבניות התנועתיות הקיימות.
באמצעות תרגילים פשוטים, המתרגלים לומדים לזהות היכן נמצאים המתחים בשרירים וכיצד הם משפיעים על תחושת הכאב.
שחרור והארכת השרירים באמצעות פנדיקולציה
פנדיקולציה היא טכניקה מרכזית בתרגול הסומטי, המאפשרת למוח להחזיר שליטה על השרירים המכווצים.
בתהליך זה, המתרגלים מבצעים התכווצות מודעת של השרירים ולאחר מכן שחרור איטי ומבוקר שלהם.
פעולה זו שולחת אותות למוח ומאפשרת לו לשחרר את המתח ולהפחית את הכאב.
תנועות איטיות ומבוקרות
התרגול הסומטי מתמקד בתנועות איטיות ומבוקרות, המאפשרות למוח לקלוט ולהגיב לשינויים בתנועה.
הקצב האיטי מאפשר לזהות תבניות תנועתיות לא מודעות ולשנות אותן בהדרגה, מה שמפחית את הכאב ומשפר את התנועתיות.
איזון התנועתיות בגוף
אחת המטרות המרכזיות בתרגול הסומטי היא לאזן את התנועתיות בגוף.
כאשר השרירים פועלים בצורה מאוזנת ומתואמת, העומס על השרירים פוחת והכאב מתפוגג.
איזון זה מושג באמצעות תרגילים המשלבים תנועות מדויקות ומודעות
שלושת הרפלקסים
התרגול הסומטי מתמקד בשלושה רפלקסים מרכזיים המשפיעים על התנועתיות והבריאות הכללית של הגוף:
רפלקס האור האדום = רפלקס ההגנה והלחץ
רפלקס זה מופעל בתגובה למצבי לחץ או פחד, וגורם לכיווץ השרירים הקדמיים של הגוף.
התוצאה היא תנוחה מכווצת ועקומה קדימה, שיכולה לגרום לכאבים ולחוסר נוחות במגוון אזורים בגוף.
רפלקס האור הירוק = הרפלקס שמניע אותנו קדימה
רפלקס זה מופעל כאשר אנו נדרשים לפעולה או תנועה קדימה.
הוא גורם לכיווץ השרירים האחוריים של הגוף, מה שיכול לגרום לעומס על הגב התחתון ולכאבים באזורים אחרים.
רפלקס הטראומה = רפלקס הפיצוי וההגנה על צד אחד של הגוף
רפלקס זה מופעל בעקבות פציעה או טראומה, וגורם לכיווץ חד-צדדי של השרירים כדי להגן על האזור הפגוע.
התוצאה היא תנוחה לא סימטרית שמובילה לחוסר איזון בגוף ולכאבים באזורים שונים.
עקרונות התנועה של החינוך לתנועה סומטית
החינוך לתנועה סומטית מבוסס על מספר עקרונות תנועה מרכזיים שמטרתם לשפר את המודעות התנועתית והשליטה העצמית:
מודעות ותשומת לב
תרגול סומטי מבקש מהמתרגל להיות מודע לכל תנועה ולתשומת לב מלאה לגוף.
באמצעות התמקדות במודעות, ניתן לזהות תבניות תנועתיות לא מודעות ולשנות אותן.
שחרור והארכה
במקום לחזק את השרירים או למתוח אותם, התרגול הסומטי מתמקד בשחרור המתח והארכת השרירים באמצעות פנדיקולציה (pandiculation).
תהליך זה מאפשר למוח להחזיר שליטה על השרירים ולהפחית את המתח המצטבר.
קצב ואיטיות
תנועות איטיות ומבוקרות הן חיוניות בתרגול הסומטי.
קצב איטי מאפשר למוח לקלוט ולהגיב לשינויים בתנועה, ולתקן תבניות תנועתיות לא מודעות.
התמודדות עם הרגלים ותבניות תנועתיות
אחד מהאתגרים המרכזיים בתרגול הסומטי הוא זיהוי ושינוי הרגלים ותבניות תנועתיות שהשתרשו במשך הזמן.
שִׁכְּחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית (SMA) היא תופעה בה המוח "שוכח" כיצד להשתמש בצורה נכונה בקבוצות שרירים מסוימות.
תופעה זו יכולה להופיע בצורות שונות במהלך התרגול הסומטי:
רעד בלתי רצוני בשלב השחרור האיטי של פנדיקולציה
הרעד נובע בעיקר "מהמאמץ" של המוח לשחזר שליטה על השרירים.
ביצוע תנועה מסוימת בצורה שנראית נכונה אך בפועל היא תבנית תנועתית לא מודעת
מצב זה מצביע על מצב בו המוח משמר תבנית תנועתית ישנה.
אי נוחות או כאב במהלך התרגול
תחושה זו נגרמת מהתכווצות יתר של השרירים שאינה מודעת.
קושי בביצוע תנועות חלקות וזורמות
המוח מתקשה להפיק תנועות רציפות ומדויקות.
תחושת ניתוק מהגוף במהלך התרגול
כאשר המודעות החושית הפנימית אינה מפותחת.
פרקטיקות התנועה המרכזיות בחינוך הסומטי
התרגול הסומטי מציע שלוש פרקטיקות מרכזיות לשיפור התנועתיות והבריאות:
פרקטיקת המודעות
פיתוח מודעות עמוקה לתנועות הגוף ולתבניות התנועתיות.
המודעות מאפשרת לזהות ולשנות הרגלים לא מודעים.
פרקטיקת השחרור
שחרור מתח מצטבר בשרירים והארכתם באמצעות פנדיקולציה.
תהליך זה מאפשר למוח להשיב שליטה על השרירים ולהפחית את המתח.
פרקטיקת האיזון
איזון התנועתיות בגוף ושיפור הקואורדינציה.
האיזון מאפשר תנועות חלקות וזורמות ומפחית את העומס על השרירים.
סיכום
התרגול הסומטי הוא גישה הוליסטית לשיפור התנועתיות והגמישות של הגוף באמצעות מודעות ותשומת לב פנימית.
התרגול מתמקד בשלושת הרפלקסים המרכזיים (רפלקס ההגנה והלחץ, הרפלקס שמניע אותנו קדימה, ורפלקס הפיצוי וההגנה על צד אחד של הגוף), ונתמך בעקרונות התנועה של החינוך לתנועה סומטית: מודעות ותשומת לב, שחרור והארכה, וקצב ואיטיות.
התמודדות עם הרגלים ותבניות תנועתיות דורשת זיהוי ושינוי תבניות לא מודעות ושִׁכְּחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית.
באמצעות שלושת הפרספקטיבות המרכזיות של מודעות, שחרור ואיזון, ניתן לשפר את התנועתיות והבריאות הכללית של הגוף, ולהשיב לו את התנועתיות הטבעית.